             פתח הבית רבי חנינא בר פפא אמר אותו היום שהושלך משה ליאור כ"א בניסן  הי' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מי שעתיד לומר שירה על הים ביום זה ילקה במים ביום זה א"ר אחא בר חנינא אותו היום ששה בסיון הי' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מי שעתיד לקבל תורה מהר                    סיני ביום זה ילקה ביום זה.                                                        (מדרש רבה שמות פ"א) א בש"ס דמגילה דף כ"ז פליגי ר' יוחנן וריב"ל בפירוש המקרא                         דמלכים, ישרוף את בית ד' זו בית המקדש וגומר ואף כל ביה גדול שרף באש חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה ופליגי אי בהכ"נ עדיף מבהמ"ד או בהמ"ד עדיף מבהכ"נ (ועי' בפנים סי' אות מה שכתבתי בזה) והנה בש"ס דברכות דף ח'. איתא א"ל רבא לרפרם ב"פ לימא לן מר מהני מילי מעליותא דאמרת משמי' דר"ח במילי דבי כנישתא א"ל הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ד' שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות וכו'. ואם הדברים כפשטן אינם מובנים שרבא ביקש ממנו שיאמר לו מילי מעליתא מבי כנישתא. והוא גמגם בכבוד בהכ"נ אמנם הכונה אמרו חז"ל ברכות ט"ז מאי דכתיב כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי כן אברכך בחיי זו ק"ש לשמך אשא כפי זו תפלה ואם עושה כן עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות העולם הזה והעולם הבא שנאמר ושפתי רננות יהלל פי הורו לנו חז"ל רעיון גדול בענין התפלה, שבתפלה שהוא בקשת פרנסה וצרכי החיים מאת אבינו שבשמים, אל תהי' תכלית הבקשה למען האדם המתפלל ולמען גויתו הצריך לענינים כאלה. אך יחזור התפלה אליו יתברך שהקב"ה ישפיע לו שפע רצון וכדי צרכיו שיהי' בריא ויוכל לקלס ולשבח להקב"ה, שיהי' לו עושר ונכסים שיוכל לתת צדקה לעניים, ושיוכל לגדל צאצאיו ללמדם תורה ויראת ד': וע"ד שביקש דוד המלך ע"ה אתהלך לפני ד' בארצות החיים ואמרו בש"ס דיומא ע"ב זו מקום שוקים שאפילו בעת שהולך לעבוד עבודתו ולעסוק במקנה וקנין בשוקים ורחובות גם אז ישוה ד' לנגד עיניו תמיד, ויהי' כל כונתו לשם שמים כאמור. ועל כונה זאת אנו מתפללין המצא לנו בבקשתינו כי כל מטרת בקשתינו יהי' לשמו יתברך וגם בעת נבקש טרף לנפשנו תהי' כונתנו שנוכל לעבוד עבודתו יתברך. וע"ז דרשו חז"ל כן אברכך בחיי זו ק"ש שהוא קבלת עול מלכות שמים ליראה את השם הנכבד ולאהבו בכל לבו ונפשו, בשמך אשא כפי זו תפלה,, שאף בבקשת צרכיו ישא בשמו יתברך, וע"י כן נוחל שני עולמות כי התפלה לספק צרכיו הוא אך חיי שעה אבל התפלה לתכלית קיום התורה והמצות למען שמו יתברך, נותנת כח בנפש והנפש תתעלה ותתרומם וזוכה                       לעה"ב: ב ועל כונה זו אמר ר"ח אוהב ד' שערים המצוינים בהלכה יותר           (כמו וביתר) מבתי כנסיות ובתי מדרשות שבאם מתפללים       בבתי כנסיות ומשם יוצאים שערים המצוינים בהלכה, שתכלית התפלה ומגמתה שד' יעזור לו לגדל בניו לתלמוד תורה, ויהי' בעזרו לבל תטרידהו בקשת הצרכים ויוכל לקבוע עתים לתורה התפל' הזאת חביבה לפניו יתברך וזאת היא ממילי דכנישתא המביאה לידי עה"ז ועה"ב. וכמו שאמרו חז"ל בברכות ו' אמר ר"ת כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו והכונה שהקב"ה נקרא מקומו של עולם. והוא קובע מקומו של עולם לתפלתו שבעת שיתפלל לא ישים אל לבו שהקב"ה ישפיע לו צרכיו למענו,, אך למען כבודו יתברך שיוכל לעבדו באמונה ולספר תהלות ד' בלי מפריע או כוונתו ביען שהקב"ה אוהב צדקה וחסד וכשמשפיע מטובו על האדם הוא יתברך ישמח במעשיו, יתפלל איפוא שהקב"ה ישפיע עליו מדת טובו למען שיהי' לה' יתברך שמחה ממעשיו. כן התפלל אברהם אבינו ע"ה, והי' נפשו רוחו וכל מאודו דבוקים בה'. והוא יתעלה, הי' תכלית בקשתו כמ"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו, אשר לפי המובן הפשוט הקטין הקב"ה בשבחו של אאע"ה כי יצוה את בניו לעשות צדקה ומשפט רק למען קבל שכר למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו, ואמרינן באבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס. אכן הוא הדבר אשר אמרנו, כי מטבע השלם להשפיע מטובו אל רעהו וכן שמחה להקב"ה אם ברואיו עושים רצונו ויוכל להשפיע שפע רצון עליהם, וכמ"ש בטל אורות למהרי"ל מרגליות במאמר אור עמים ואם נבקש מאתו ית' שיטיב לנו, למען תפרוס השמחה כנפי' בשמי מרומים, אין זה כעובד ע"מ לקבל פרס, ותהי להיפך, כי תפלתו מאוד נעלתה ועד כסא כבוד ה' מגעת. כן אמר ה', כי ידע ויאהוב את אברהם, בעבור צוותו הדבר הזה לבניו לעשות צדקה ומשפט למען יוסיפו כח בפמליא של מעליא להטיב ולהביא הברכה האמורה לאברהם לבניו וישמח ה' במעשיו. והנה על זה הענין נחלקו חכמי ישראל דלמד מ"ד בית גדול נקרא מקום שמגדלין בו תורה. שהוא חיי עולם ומזין הנפש וגדול ערכו מבית התפלה שמתפללין ומבקשים צרכי הגוף שהוא חיי שעה. ולחד מ"ד בית גדול נקרא מקום שמגדלין בו תפלה וכונתו אם מגמת המתפלל שיוכל לעסוק בתורה אז מקום שמגדלין                                 בו תפלה גבוה במעלתו: ג ולהבין ענין מחלוקת הקדושים האלה נ"ל הנה האדם נמשל                 למנורה לירח ולשמש, למנורה מצאנוהו נמשל בזברי' ונבאר מקראי קודש שם. ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ד'. כי אמנם הי' לפני מלאך ד' שגדול האדם במעלתו ממנו לפי שהאדם בעל בחירה ועושה ברצון, ומלאכי שמים אינם בעלי בחירה אך עושים בשליחות המקום ב"ה כמו שכ' בעקדה, על כל זה יהושע הי' עומד ולא נקרא אז הולך כהאדם השלם, שהשטן עמד על ימינו והפריעו לבלתי יוכל לעשות שום פעולה טובה ע"ד שאמרו חז"ל המהלך לימין רבו הרי זה בור. והכונה שהולך לימין רבו ומפריע אותו ממלאכתו בעבודת הקודש ויאמר ד' אל השטן יגער ד' בך השטן וגומר הלא זה אוד מוצל מאש שזה האדם מעלתו ויחוסו שהוא עפר מאדמה לבת אש התאוה למחמדי התבל ואהבת הערב ישתקשקין בקרבו ולהב החרב המתהפכת מרוטה להטותו מדרך הטוב והוא כאוד מוצל מאש. ויגער ה' בך השטן ע"ד שאמרו חז"ל בסוכה נ"ב יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזר לו אינו יכול לו שנאמר ד' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו. ואולם ויהושע הי' לבוש בגדים צואים ולא הי' ביכלתו להלוך מהלך השלימות כי הניאוהו מבא שערי' ויען ויאמר הסירו הבגדים הצואים ע"ד הקרא רחצו הזכו וישימו צניף טהור על ראשו שאל יחשוב מחשבות לא טובות אך יכסה ראשו ויחשוב אמונות שלימות טהורות וילבשהו בגדים שיהי' מעוטף בשלימות הדעות ושלימות המעשה ויהי' מעוטר בתפילין של ראש שהוא שלימות ההשכלה ותפילין של יד שהוא שלימות המעשה. ואז ומלאך ד' עומד. אבל האדם שהוא מתואר ביהושע הי' הולך. ויעד מלאך ד' ביהושע לאמר אם בדרכי תלך שתדבק במדותיו יתברך ע"ד שאמרו חז"ל בקרא ולדבקה בו הדבק במידותיו מה הוא חנון וגומר ואם את משמרתי תשמור לבלתי חשוב מחשבות זרות ח"ו בענין השגתו יתעלה וגם אתה תדין את ביתי שתקיים דע את אלקי אביך ותשוה ד' לנגדך תמיד, וגם אתה תשמור את חצירי ולא יאמר עליך מי בקש זאת מידכם רמוס חצירי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שלא תהי' עומד כמו המלאך אך                                      תקרא מהלך ד כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה           עינים הנני מפתח פתחה ונבאר מקודם מקרא קודש שם ויאמר אלי מה אתה רואה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרותי' עלי' שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה ושנים זיתים עלי' אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה הנה אמרו חז"ל בסוכה כ"ב שבעה שמות יש לו ליצה"ר רע ערל טמא שונא מכשול אבן צפוני כי בתחלה עת בא היצה"ר להסית האדם, אומר לו שאין עובר בפעולתו זאת שום עברה ולפרקים יראה טלפיו ככשרים ואומר לו שעוד יעשה מצוה בזה ובבחינה זאת נקרא צפוני. ונקרא ערל שסותם לבו לבל יחמול על עניים ודלים ולבל ידאב לבו כ' סר מדרכי ד' ואח"כ נקרא אבן שלבו קשה כאבן ואינו מרגיש בצרת רעהו ומאהבת הכבוד עוד יחפץ במפלת חבירו. למען ישפיל כבוד חבירו וכבודו יעלה למעלה ובבחינה זאת נקרא רע. והנה כל עוד שהיצת"ר צפון בקרבו רבים נכשלים צו כי רשעתו עוד לא נודעת ונקרא מכשול. אמנם היצה"ר בתחלה יסית את האדם לסור מדרך ד' באמרו אל תירא ואל תחת לית 